פריצת דיסק או בלט דיסק – האם הממצא ב-MRI באמת מסביר את הכאב?

כאשר אדם מקבל תשובת MRI ובה כתוב "בלט דיסק" או "פריצת דיסק", קל לחשוב שנמצאה הסיבה לכאב. עבור רבים זו גם נקודת ההתחלה של לא מעט חששות: האם הגב שלי נהרס? האם מותר לי להתכופף? האם כל כאב מעכשיו אומר שהמצב מחמיר?

אלא שהתמונה מורכבת יותר.

בשנים האחרונות הצטברו מחקרים המראים שלא מעט אנשים חיים עם בלטי דיסק ואף פריצות דיסק מבלי שהם חווים כאב כלל. מנגד, יש אנשים שסובלים מכאב משמעותי למרות שבדיקות ההדמיה אינן מציגות ממצא חריג במיוחד. המשמעות היא שלא תמיד קיים קשר ישיר בין מה שרואים בצילום לבין מה שהאדם מרגיש.

כדי להבין מדוע, כדאי להכיר תחילה את מבנה הדיסק ואת תפקידו.

מהו דיסק בין-חולייתי?

בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה נמצא דיסק בין-חולייתי. תפקידו לבלום זעזועים, לפזר עומסים ולאפשר לעמוד השדרה לנוע בצורה גמישה וחלקה.

אפשר לדמיין אותו כמעין כרית גמישה. בחלקו החיצוני נמצאת מעטפת סיבית חזקה, ובמרכזו חומר רך יותר בעל מרקם דמוי ג'ל. השילוב בין שני החלקים מאפשר לדיסק להתמודד עם הכוחות שפועלים עליו בזמן הליכה, ישיבה, הרמת משאות ותנועה.

עם השנים הדיסקים עוברים שינויים טבעיים כחלק מתהליך ההזדקנות. אצל חלק מהאנשים השינויים כמעט ואינם מורגשים, בעוד שאצל אחרים הם עשויים להיות מלווים בכאב או בגירוי של רקמות סמוכות.

מה ההבדל בין בלט דיסק לפריצת דיסק?

למרות שהמונחים נשמעים דומים, הם מתארים מצבים שונים.

בבלט דיסק, המעטפת החיצונית של הדיסק נשארת שלמה אך בולטת מעט מעבר לגבולותיה הטבעיים.

בפריצת דיסק, לעומת זאת, נוצר קרע במעטפת וחלק מהחומר הפנימי פורץ החוצה.

חשוב להבין שגם כאשר קיימת פריצת דיסק, לא תמיד היא לוחצת על שורש עצב, וגם כאשר קיים לחץ כזה – לא כל אדם ירגיש כאב או יפתח תסמינים.

במילים אחרות, עצם קיומה של פריצת דיסק אינו אומר בהכרח שהיא הסיבה לכאב.

למה לפעמים הכאב מקרין לרגל?

כאשר הדיסק מפעיל לחץ על אחד משורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה, הכאב עלול להופיע לא רק בגב אלא גם לאורך מסלול העצב.

כך למשל, פריצת דיסק בגב התחתון יכולה לגרום לכאב המקרין לישבן, לירך, לשוק ואף לכף הרגל. לעיתים מופיעים גם נימול, תחושת שריפה, ירידה בתחושה או חולשת שרירים.

עם זאת, הלחץ המכני הוא רק חלק מהסיפור.

כיום ידוע שגם התהליך הדלקתי סביב הדיסק והאופן שבו מערכת העצבים מעבדת כאב משפיעים על עוצמת התסמינים. לכן שני אנשים עם ממצאי MRI כמעט זהים יכולים לחוות כאב בצורה שונה לחלוטין.

כיצד הרפואה הסינית מתייחסת לפריצת דיסק?

ברפואה הסינית נקודת המוצא מעט שונה. במקום לשאול רק מה רואים בMRI , השאלה הראשונה היא איך האדם שמולי חווה את הכאב

שני אנשים יכולים להגיע עם אותה פריצת דיסק, אך הסיפור שלהם יהיה שונה לחלוטין. אצל אחד הכאב יופיע בעיקר בבוקר, אצל אחר דווקא לאחר ישיבה ממושכת. אחד יתאר כאב חד המקרין לרגל, בעוד שאחר יסבול מתחושת נוקשות עמומה בגב התחתון. יש מי שהכאב שלו מחמיר בתקופות של עומס נפשי, ויש מי שמרגיש אותו בעיקר לאחר מאמץ גופני.

לכן ברפואה הסינית לא מטפלים רק בממצא שנראה בבדיקת ההדמיה, אלא באדם שחי איתו. במהלך האבחון מנסים להבין כיצד הגוף מתפקד כמכלול – איך האדם ישן, כיצד רמת האנרגיה שלו לאורך היום, האם קיימות בעיות עיכול, מה משפיע על הכאב ומה מקל עליו. בנוסף, נעשה שימוש בכלי אבחון מסורתיים כמו התבוננות בלשון ובדיקת הדופק.

המטרה היא להבין מדוע הגוף מתקשה להשתקם, אילו מנגנונים ממשיכים לתרום לכאב, וכיצד ניתן לעודד את תהליכי האיזון וההחלמה בצורה המותאמת לאדם עצמו.

כיצד דיקור סיני עשוי לסייע?

הטיפול בדיקור אינו מתמקד בשינוי מבנה הדיסק, אלא באופן שבו הגוף מתמודד עם הפגיעה.

מטרת הטיפול היא להפחית כאב, לשפר את זרימת הדם לאזור, להרפות שרירים מכווצים ולעודד את מנגנוני ההחלמה הטבעיים של הגוף. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שדיקור עשוי להשפיע על מנגנוני עיבוד הכאב במערכת העצבים ועל שחרור חומרים המעורבים בוויסות כאב ודלקת.

לפי החשיבה של הרפואה הסינית, כאשר הגוף נמצא באיזון טוב יותר, קל לו להתמודד עם הכאב ועם תהליך ההחלמה. לכן הטיפול אינו מתמקד רק באזור הגב, אלא גם במערכות נוספות שעשויות להשפיע על היכולת של הגוף להשתקם, כמו איכות השינה, רמות האנרגיה, מערכת העיכול, רמת המתח ותפקוד כללי של הגוף.

מאחר שכל אדם מגיע עם רקע, תסמינים ודפוסי חוסר איזון שונים, גם הטיפול מותאם באופן אישי. זו הסיבה ששני אנשים עם אותה פריצת דיסק עשויים לקבל תוכנית טיפול שונה לחלוטין.

לסיכום

בלט דיסק ופריצת דיסק הם ממצאים שכיחים מאוד, אך הם אינם מספרים את כל הסיפור. עוצמת הכאב מושפעת משילוב של גורמים רבים, ובהם מצב הרקמות, מערכת העצבים, תהליכים דלקתיים והאופן שבו הגוף מגיב לעומס ולפגיעה.

בדיקות ההדמיה הן כלי חשוב להבנת המצב, אך הן אינן מחליפות הסתכלות רחבה על האדם עצמו. כאשר משלבים הבנה של המבנה האנטומי עם הערכה מעמיקה של תפקוד הגוף כולו, ניתן לבנות תוכנית טיפול המתאימה לאדם ולא רק לממצא המופיע ב-MRI.